_edited.png)
Chani LiorStop Kvetching!! 😩 להפסיק להתבכיין
English follows the Hebrew
קישור לסרטון
איך מכבים את הבכיינות?
שרי באה אלי ואמרה בכאב.
"אני מודה. קשה לי לבקש דברים. זה תמיד מביא למריבה.
לא כשמדובר בדברים קטנים: להוציא את האשפה, לאסוף את הדואר. מבחינתי אלו משימות שאינן רגשיות. שאשמח לשמוע "כן", אבל אני גם אחיה עם "לא". אני יכולה לעשות פרצוף, אבל לא נורא.
הבעייה היא כאשר אני מבקשת משהו גדול. אני מדברת, מסבירה ובסוף מתחננת...ובדרך כלל, מריבה." מה לעשות??"
באמת מה עושים?
איך אני יודעת שאני הולכת לבקש משהו בעייתי? איזה סימנים מקדימים יש לי עוד לפני שאני שואלת? כאשר מתלווה להרהור "איך לנסח" – תחושות של בטן שמתכווצת וקצת יובש בגרון, זה סימן שממש חשוב לי.
קשה לי לאזור אומץ ולבקש.
אני באמת רוצה את התשובה שאני רוצה! אני רוצה את ה"כן! " אני רוצה את "מה שתגידי". אני רוצה "אין בעיה". ואני חוששת שאולי לא אקבל את זה. אני באמת יודעת שזו לא תהיה שיחה קלה.
כאשר יש דיבורים קשים, מה אני עושה? יש לי מספר טקטיקות. (הילדה שבתוכי משתמשת בטקטיקות, כשאני מתנהגת כמו בוגרת, אני נעזרת בכלים).
הטקטיקה של היום היא בכיינות. זאת אומרת לבקש בטון של רחמים עצמיים, להשתמש במילים או לרמוז ש"אם אתה באמת אוהב אותי ... ".
בכיינות זו בכיינות. זה לא יפה וזה לא בוגר. כיוון שאני מניחה שהתשובה תהיה "לא", אני מתבכיינת כדי לקבל את ה"כן "שאני רוצה.
מניפולציה .
האם זה עובד? בדרך כלל לא. גם לא אצל שרי, גם לא אצלי ואולי גם לא אצליך.
האם אני מרגישה טוב עם עצמי כשאני מתבכיינת? אף פעם לא.
אז איך אפסיק? הדבר הראשון הוא לשים לב לכיווץ הבטן ההוא (או לגרון התפוס או לברכיים החלשות). התחושה הגופנית הזו מסמנת לי שמשהו קורה כאן.
אם זה נושא שמאוד חשוב לי, זה אומר שהשקעתי בזה הרבה מחשבה עד שהעזתי לשאול. ובעוד שאשמח לשמוע "כן" מידי, אישי זקוק לקצת זמן כדי לקלוט את הנושא. אם אני לוחצת עליו, אם אני מתעקשת, אם אני מתבכיינת, זה פשוט מביא להתנגדות מצדו.
מה אני עושה? אני מקדימה את הבקשה שלי באמירה "תחשוב על זה לפני שאתה עונה, אני לא צריכה לדעת מיד". זהו זה.
אני קוראת לזה לתמלל את הבכיינות.
1. תשימי לב לתחושות בגוף.
2. מתח מסוים ? שימי לב!
3. להגיד "אני לא רוצה תשובה עכשיו, תחשוב על זה. נדבר מחר" ( או בעוד שעה...מתי שנראה לך) לפני הבקשה.
4. לעזוב את הנושא לעכשיו.
כפי שלמדתי מסבי ז"ל, כשאת מבקשת בקשה, את צריכה להיות מוכנה לקבל את ה"לא ", בדיוק כמו את ה"כן".
שבת שלום,
חני
אם את רוצה עוד כלים לקשרים יותר טובים, שלחי לי הודעה כאן. יש ליווי אישי, יש סדנאות, יש כלים, יש עזרה.
WIPE away that kvetch!
Let's face it. It's hard to ask for things.
Sari came to me with her problem. "It's not hard for me to ask for little things like taking out the trash, picking up the mail, etc. For me those are non-emotional tasks that I'd love to hear a "yes", but I'll live with a "no" also. I might grunt a bit, but nothing major.
It's a different story when I'm asking for something big – and by big, I mean the stomach clenching, stammering over my own words, this is really important to me, BIG. He many times says “No” and then we always end up in a fight."
Ever happen to you? It's happened to me too!
I really want the answer that I want! I want the "yes!" I want the "whatever you say". I want "no problem". And I'm afraid that I might not get it and from the start I actually know that it won't be an easy conversation.
So when things get hard, what do I do? My immature self uses a number of tactics. (Tactics are actions that my immature self uses. When I'm acting like a mature adult, I use tools.)
When I look at the facts in a mature fashion I use my tools.
In this situation the tactic I usually use is kvetching. Asking the question or making the request in a self-pitying tone, insinuating that "if you really love me…" is Kvetching.
Kvetching is kvetching. It's feeling bad for me ahead of time. It's not pretty and it's not mature. It assumes that the answer will be "no", and it assumes that some manipulation is needed to get the "yes" that I want.
Does it work? Not usually. Do I feel good when I kvetch? Never.
So how do I stop? The first thing is to pay attention to that stomach clench (for you it might be a tight throat or weak knees). This physical sensation is telling me that something is going on here.
If it's a hard request it usually means that I've been thinking about it for a while. And while I would love to hear an immediate yes, my husband needs time to absorb the issue. If I press, if I insist, if I kvetch, it usually acts contrarily and builds up some resistance on his part.
So what I do is preface my request by saying "think about it before you answer, I don't need to know immediately.” That’s the tool I use.
The WIPER. The WIPER that Wipes away the kvetch.
1.What's going on in your body?
2.If there's some tension – pay attention!
3.Preface the conversation with "I don't want an answer now.”
4.Ease up, breathe.
5.Relax.
If this request is something that I really want – but I've actually been living without it for a while, I probably can continue living without getting the immediate "yes" that I'd like.
As I learned from my Grandfather, may he rest in peace, when you ask a question, you have to be willing to accept the "no", just as much as the "yes".
Give your husband time to think. It might work at first, but as with most tools, it takes practice to work well. Just don't give up and keep using your tools for a better relationship and a better marriage.
For more information and more tools PRESS HERE.
Shabbat Shalom,
Chani
Enjoy the video - leave a comment. Tell me what you think!