חייבים שזה יהיה מושלם❓

כלים

חומר

צבעים

ככה זה התחיל.

ליאיר היה יום הולדת. וכמו בכל שנה, קשה למצוא מתנה מתאימה. ואז נזכרתי בשרה המקסימה. שרה בן דוד אומנית מוכשרת, בעלת "סטודיו נגיעות באומנות" בקרית ארבע – בטח יש לה משהו להציע לי. וזה מה שעשיתי – קניתי לו ליום הולדת סדנה זוגית בקרמיקה.

יאיר זרם, ודווקא שמח על המקוריות. קבענו יום והגענו.

שרה הדריכה אותנו. בחרנו כלים וצבעים. מדבקות, מברשות, הכל סידרנו והתחלנו.

ייקח בערך שבועיים עד שהכלים ייצאו מהתנור. אוקיי. מתי שיהיה, זה טוב.

אחרי שבוע קיבלתי טלפון.

מיד שמעתי בקול שמשהו לא בסדר.

"אני מצטערת, אבל אחד הכלים נשרף לא טוב". שרה הציעה פיצוי לבוא עוד פעם ולעשות עוד כלים. "לא נעים לי..."

לקח זמן עד שיכלתי להגיע (יאיר הסתפק בפעם אחת).

ושרה הראתה לי את הכלי השרוף.

עכשיו, אני מכירה שרוף מהמטבח. זאת אומרת שרוף שחור, פחם. שרוף.

והנה אני רואה כלי מקסים.יפה!

אני מסתכלת ורואה קצת אי אחידות. קצת בועות. קצת לא אחיד.

פשוט יפה. פשוט אמיתי. אנושי. חי. עם אופי. מקסים.

(אני כמובן שמחתי ורציתי ללכת ישר הביתה עם כל הכלים, אבל שרה התעקשה שאם אני כבר הגעתי, שבכל זאת אעשה עוד כלי. ככה זה שרה. כולה חיוך, צחוקים ולב...)

מה זה מושלם?

מי צריך מושלם?

מי מצפה למושלם?

יש כלים. יש להם תפקיד. גם במטבח וגם בחיים.

יש כלי שנשאר לנצח? (מישהו חי לנצח כדי להנות מהכלים לנצח??)

אז מה אם זה לא מושלם?

זה שלי.

זה שלנו.

עשינו ביחד.

להוריד צפיות.

לשמוח עם מה שיש.

לשמוח עם איך שיוצא.

לא לקלקל את החוייה בגלל שזה "לא מושלם".

יום הולדת שמח!

גם הרבה אחרי התאריך, גם לא "מושלם".

אבל מאוד שמח.

וזה העיקר.

שיהיה לכם שבת שלום!

חני